אח"י רהב (צ-73)
 | |
 | |
| הצוללת אח"י רהב מגיעה לטקס קבלת הפנים, ברציף הראשי של נמל חיפה, 15 ביוני 1960 | |
 | |
| תרשים צְלָלִית אח"י "רהב" | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת |
| צי |
INS Rahav (Israeli Navy Ship Rahav) |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | הצוללות מסדרת S |
| סדרה קודמת | אין |
| סדרה עוקבת | הצוללות מסדרת T |
| אוניות בסדרה | אח"י תנין ואח"י רהב |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
Cammell Laird & Co Limited, בירקנהד,  בריטניה |
| תחילת הבנייה | 8 במאי 1944 |
| הושקה | 14 במאי 1945 |
| תקופת הפעילות | 2 באוגוסט 1945 – דצמבר 1967 (כ־22 שנים) |
| אחריתה | הוצאה מהשירות בדצמבר 1967 ושימשה לחלפים לאחותה אח"י תנין, לאחר מכן נגרטה |
| מלחמות וקרבות |
 מלחמת ששת הימים |
| מידות | |
| הֶדְחֶק |
715 טון (על־מימי) 990 טון (בצלילה) |
| אורך | 217 רגל |
| נתונים טכניים | |
| מהירות |
14.75 קשר על־מימי 9 קשר בצלילה |
| עומק צלילה | 360 רגל |
| גודל הצוות | 6 קצינים + 42 חוגרים ונגדים |
| מספר תרנים | 5[1] |
| הנעה |
|
| צורת הנעה | 2 מדחפים |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
|
אונית חיל הים (אח"י) "רהב" הראשונה הייתה צוללת מדגם S של הצי הבריטי ובהמשך צוללת חיל הים הישראלי.
הצוללת הושקה בשנת 1945. היא נרכשה על ידי חיל הים הישראלי ביחד עם "אחותה" אח"י "תנין" בשנת 1958. שתי הצוללות עברו שיפוץ יסודי במספנה המקורית שבנתה אותן, לפני שהן הוכנסו לסד"כ של חיל הים. בחודש פברואר 1959, בבסיס הצי בפורטסמות' שבאנגליה, עברה הצוללת HMS Sanguine מהצי הבריטי לחיל הים הישראלי, והוסר הלוט מעל שמה החדש: אח"י "רהב".
אח"י רהב בפיקודו של הדר קמחי, הגיעה לנמל הבית החדש שלה בחיפה ביוני 1960, והוצאה מהשרות בדצמבר 1967.
בחירת השם לצוללת
[עריכת קוד מקור | עריכה]השמות אח"י "תנין" ואח"י "רהב" נלקחו משמות שתי מפלצות המתוארות בספר ישעיהו:
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ ה'--עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.
— ספר ישעיהו פרק נ"א פסוק ט'
את השמות בחר ראש הממשלה דוד בן-גוריון.
הצוללות מדגם "S"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוללות ה-"S" היו צוללות סיור בגודל בינוני, אשר תוכננו בשנות ה-30. התכנון הוכיח את עצמו כמוצלח ולכן גם במשך מלחמת העולם השנייה המשיכו בבניית צוללות מדגם זה.
נתונים כלליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנעה 2 מנועי דיזל, 2 מנועי חשמל 2 צירים, 2 מדחפים
- הספק על־מימי (דיזל) 1900 כ"ס
- הספק תת־מימי (חשמל) 1300 כ"ס
השרות בחיל הים הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי השיפוץ וסדרה ארוכה של ניסויי נמל וים עברה הצוללת סדרת אימונים (הנקראת בעגה המקצועית אימוני היבנות) כשהיא מופעלת על ידי צוות ישראלי בפיקוח בריטי. ב-15 ביוני 1960 הגיעה אח"י "רהב" לנמל הבית החדש שלה בנמל חיפה.[2]
בעת מלחמת ששת הימים הייתה אח"י רהב בלא כושר צלילה. חומשה בפצצות עומק והופעלה בפיקודו של רס"ן מיכאל ברקאי ככלי שיט נגד צוללות.
בדצמבר 1967 הוצאה מהשירות ושימשה לחלפים לאחותה אח"י תנין, לאחר מכן נגרטה.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מפקדי הצוללת | |||||
| דרגה ושם | תקופת הפיקוד | פעילות מיוחדת | תמונה | ||
| הדר קמחי | פברואר 1960 עד יוני 1963 |  | |||
| יעקב רענן | יוני 1963 עד מרץ 1967 |  | |||
| מיכאל ברקאי | מרץ 1967 עד דצמבר 1968 |  | |||
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חלוקת אות צוללן לצוות אח"י רהב לפני הכניסה הראשונה לנמל חיפה, 15 ביוני 1960. -
קציני הצוללת אח"י רהב מברכים בהצדעה בכניסתם לנמל חיפה 15 ביוני 1960.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, הוצאת עמותת דולפין" – יוצאי שייטת הצוללות, חיפה, 2004
- משה אימבר, רד וצלול – סיפורה של שייטת הצוללות, הוצאת "עמותת דולפין" – יוצאי שייטת הצוללות, חיפה, 1994
- אלי שחף, דרכה של אח״י רהב במערכה – על השתתפות הצוללת במלחמת ששת הימים, "מערכות ים", חוברת מס' 86-85, יולי 1967, ע'45–46
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- HMS Sanguine (P 266), באתר Uboat.net
- HMS Sanguine, באתר Alchetron.com
צוללת של חיל הים הישראלי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1960, יומן כרמל – הרצליה, מס' 322- „תנין“ ו„רהב“ הגיעו לוואלטה, דבר, 17 במאי 1961
- אורי דן, מאלטה, 15.5.61: הצוללות עגנו במאלטה, מעריב, 2 ביוני 1961
- ספיר משולם וברית אלמוג, דמותו של מפקד – אח"י רהב 1959 2016, "בין גלים", מאי 2016, עמ' 56–57
- יורם בר-ים, מכונאי ראשי בצוללת – אח"י רהב (צ-73) – קליטת "אח״י רהב" בחיל הים הישראלי, באתר "משמר המורשת הימית", 15 בדצמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תרנים מתרוממים שמשמשים להפעלת רדיו, מכ"ם, פריסקופים ולוחמה אלקטרונית.
- ^ „רהב“ הגיעה לחיפה, דבר, 16 ביוני 1960